מזון אלים: דרכו המופלאה והעקובה מדם של השוקולד / ג'אק ג'אנה

השוקולד ניתן לבני המאיה כמתנה מהאלים, שימש כמטבע עובר לסוחר והוגש לבני מלוכה בגביעים שנעשו מגולגולות אויביהם. הוא היווה מכשיר לנקמתם של שודדי ים יהודים ונקשר בגורלם של מרטירים נוצרים. הוא עבר בין ידיהם של עבדים קריביים, עמד במרכזן של יצירות אמנות וכעת הוא הולך ונעלם מן העולם. לאורך ההיסטוריה החליף השוקולד שליטים וטריטוריות, אך מורשתו עודנה דת, דם וזהב וטעמו טעמה המתוק של התאווה

שוקולד. ממהות פולחנית קדומה לחטא שווה לכל נפש

לפני אלפיים שנה, ב–13 בפברואר, נמלאו רחובות בירתה המערבית של הציוויליזציה, רומא, בנשים ממתינות. עשרות נערים התפשטו מהטוגות שלהם לפני מקדשה של לופה, הזאבה המיתית שהניקה את רומוס ורומולוס מדדיה, ואז לקחו מידיו של הכוהן את שלחיהן המדממים של העזים שהקריב ושעטו איתם ברחובות כשהם מצליפים בנשים המצפות לפרי בטן או לזיווג. זה היה האות שסימן את תחילתה של הלופרקאליה, חגיגת הפריון והטהרה, שלוותה גם בהפקרות לא טהורה כלל שהובילה פעמים רבות לפריון המיוחל. בתרבויות החקלאיות הקדומות, זו היתה העת לציון מות החורף ותחיית האביב. אבל בעיצומם של ימי החינגה האלה, בשנת 280 לספירה, מאמין באל־שקם־לתחייה עמד למות על קידוש שמו. הבישוף ולנטינוס נאשם בכך שחיתן זוגות בניגוד לצו הקיסר קלאודיוס השני, שהעדיף שהגברים הצעירים בצבאו ישתמשו בליבידו שלהם לטובת התנטוס, לא הארוס. בעודו במעצר בית הספיק ולנטינוס, או ולנטיין, כפי שהוא נקרא ברב המכר של ימי הביניים, "אגדת הזהב", להשיב לבתו העיוורת של הסוהר שלו את מאור עיניה, אך הקיסר הורה על הוצאתו להורג והבישוף הוכה באלות וראשו נערף — לא לפני ששלח מכתב לנערה שריפא וחתם עליו במילים האלמותיות, "ולנטיין שלך".

באותה עת, בצדו השני של העולם, במרכז אמריקה, שכנה אימפריה כבירה אחרת, שאף היא בנתה ערי תלפיות ומקדשים לאליה צמאי הדם. ב"פופול ווך", "ספר המועצה", התנ"ך של בני המאיה, מסופר כיצד בראו האלים את העולם ונטעו בו עץ, התאוברומה קקאו. משמעות שמו הלטיני היא "מזון האלים", אך השימוש המקורי בו היה כמשקה, לא כמאכל. הפולים הותססו, נקלו ונטחנו, ואז עורבבו עם צ'ילי, וניל ומים והוקצפו. את המעדן המריר הזה נהג מוקטזומה השני, קיסר האימפריה שקמה על חורבותיהם הנישאות של בני המאיה, לשתות מתוך קובעות עצם משובצות יהלומים, שהכילו בעבר את מוחותיהם של הטיפשים שהעזו לקרוא עליו תיגר. נאמר עליו שמעולם לא שתה דבר מלבד "צ'וקולטל", ובכל ארוחה חיסל כ–50 קערות.